מי ישמור על הבת שלי?

המחקר בוצע ע"י חוקרים מאוניברסיטת ת"א ופורסם בכתב העת ל"מדעי הספורט" בינואר 2011. 1336 רקדניות בגילאים 8-16 ברחבי הארץ השתתפו ונבדקו במחקר, תוצאות המחקר מעידות כי 569 רקדניות (42%!) התלוננו על כאב כתוצאה מפציעה.

הסיכון לפציעה גבר ככל שהנערה הייתה בגיל מבוגר יותר יותר ולמדה ריקוד שנים רבות, (אחת מכל עשר בנות בגיל 8, לעומת אחת מכל שלוש בגיל 14). הזמן בין פציעה ראשונה לפציעה שנייה התקצר ככל שהנערות התבגרו, נערות בוגרות סבלו מפציעות חוזרות בתדירות גבוה יותר מנערות צעירות. בקרב קבוצת הרקדניות הצעירות (גילאי 8-9 שנים) הפציעה השכיחה ביותר הייתה טנדוניטיס (דלקת בגיד) בכף הרגל או במפרק הקרסול (41%) בעוד הרקדניות הבוגרות יותר (גיל 14-16) סבלו בעיקר מפציעות בברכיים (33%).
החוקרים הסיקו כי רקדניות חובבניות נמצאות בסיכון מוגבר לפציעת ספורט ובנוסף, נערות שנפצעו בעבר נמצאות בסיכון גבוה מוגבר לפציעה חוזרת.​

אז מה עושים?! איך מתמודדים עם כאב ופציעה חוזרת ?! להפסיק לרקוד?!
מה פתאום!!!

החוקרים הציגו את מסקנותיהם והמליצו לבצע מעקב קבוע של הרקדניות בידי מומחה לרפואת הריקוד (למשל פיזיותרפיסט ספורט) היכול להפחית את הסיכוי להיפצע, לטפל במידת הצורך ולסייע במניעת כאב ופציעה.

המלצתי היא- דאגו שהמקום שאליו אתם לוקחים את בתכם ללמוד ריקוד ייתן מענה גם במניעה ובטיפול יעיל בפציעות ספורט.
אם לא- דאגו לקחת אותה לפיזיותרפיסט שעוסק בטיפול בנוער וילדים כדי שיוכל לאבחן את ביתכם ולשמור עליה שתוכל לרקוד עד סוף השיעור וללא כאבים מיותרים…